בעולם שבו אנחנו מבלים שעות רבות בעבודה לא מפתיע שיש מי שמוצאים שם את אהבת חייהם. היום בבלוג שלנו מתארחים עדי ומור שהאהבה ביניהם התבשלה על אש קטנה במקום העבודה.
היא הייתה חלק מחמ"ל והוא היה נציג השרות הטכני שהיה מגיע מדי פעם כשצצה בעיה טכנית בחמ"ל.
כשהיה מגיע הוא פלירטט איתה אבל היא הייתה כל כך מרוכזת בעבודה שלא ממש התייחסה. עד שאחת החברות בחמ"ל הסבה את תשומת ליבה ושכנעה אותה לתת לו הזדמנות. היא זרמה וחיכתה שמור יצור איתה קשר. חיכתה וחיכתה ובאופן מפתיע הוא לא יצר קשר. היא החליטה להרים את הכפפה ושלחה אליו את ההודעה הראשונה אז בוויכוח של מי התחיל עם מי נשיב שתלוי את מי שואלים (-:
כבר מהפגישה הראשונה זה הרגיש מאוד רציני והתחזק אפילו יותר כשהיא טסה לטיול קצר של אחרי הצבא והוא חיכה לה. וכשהבינו שזה רציני הם יצאו מהארון במקום העבודה והרגישו פירגון מקיר לקיר.
עדי בת 26 ומור בן 30, הוא מתל אביב והיא מפתח תקווה. 3 שנים אחרי הדייט הראשון הם עברו לגור יחד בפתח תקווה.
כשעדי קלטה וייבים של הצעה באוויר היא רצתה שזה יהיה בדיוק כמו שהיא חלמה – הצעת נישואים בחו"ל. כדי שזה יקרה היא רמזה למור לחכות עם ההצעה כי מה שהיא ידעה והוא לא ידע זה שלקראת יום ההולדת העגול והחגיגי שלו היא סגרה להם חופשה קצרה לוינה שבאוסטריה. אז היא הפתיעה אותו בטיסה הוא הגשים את החלום שלה להצעת נישואים בחו"ל.
כשחזרו לארץ מאורסים עדי כפתח תקוואית גאה הייתה מוכוונת מטרה ומבחינתה היה רק מקום אחד שאפשר להתחתן בו – הטרמינל.הם קבעו פגישה ואז עוד אחת עם המשפחות וסגרו תאריך לחתונה. הטרמינל היה המקום הראשון ולמעשה היחידי שראו. הם הרגישו שהם בידיים טובות ומקצועיות ולכן חשבו שסיבוב באולמות וגני אירועים נוספים יהיה בזבוז זמן עבורם. עדי מספרת שתחושת הבטן שליוותה אותה שהטרמינל זה המקום שלהם לא אכזבה כשצצו כל מיני בלתמים (ותמיד יש!) וכשעלו תהיות ובקשות, צוות הטרמינל עטף אותם ונתן מענה מלא לכל בקשה בנועם ובסבלנות.
הם כיוונו לחתונת חורף בזכות אהבתם לעונה וגם ולא פחות חשוב בגלל שעדי מתולתלת והיה לה חשוב שהם ישתלבו בתסרוקת כלה שלה וקיץ ותלתלים.. איך נאמר? פחות.
בכל הקשור לעיצוב שניהם אנשים סולידיים ושקטים ורצו שהחתונה שלהם תשקף את מי שהם ולא תהיה שואו או הצגה. בנוסף, הם מאוד אוהבים את העיצוב של הטרמינל כמו שהוא ולכן הבקשה לעיצוב הייתה לשמור על העיצוב של הטרמינל ולהוסיף נגיעות חמימות ורומנטיות על ידי הוספת קיר פרילייט ונרות וקצת ירוק של עלי אקליפטוס שעדי אוהבת במיוחד.
כבר מהרגעים הראשונים של תכנון החתונה הם ידעו שחשוב להם ביום השמח שלהם להרחיב את האהבה ואת הטוב סביבם והם החליטו להעביר תרומה בשמם ובשם האורחים שלהם לעמותה כלשהי וחיפשו את הכתובת הנכונה. הימים חלפו וה 7/10 הגיע ואחריו לשניהם היה ברור מה תהיה הכתובת לתרומה. הם פנו למכרים מכפר עזה וסיפרו על כוונתם והם מצידם מאוד התרגשו וברכו על המחווה. גם את ה Give Away שחילקו לאורחים היה להם חשוב שיהיה עם ערך מוסף ותרומה ובחרו לרכוש מעסק בעוטף עזה וחילקו לאורחים שלהם צנצנות דבש מתוקות מ"הדבש של עידו", מושב קלחים. עדי ומור מספרים שאין אורח שלא דיבר איתם על המתנה.
יום החתונה הגיע והם זכו ביום חורפי נעים ושטוף שמש שאפשר לקיים חופה בחוץ. כל אחד מהם התארגן בבית הוריו. עדי מאמינה שמעבר לנוחות שבעניין יש גם משהו סמלי ויפה לצאת מהבית של ההורים אל החיים החדשים ואנחנו רק כותבים את זה ומצטמררים מהתרגשות.
בטח כבר קלטתם שמדובר בזוג מאוד פרקטי ואחרי המפגש וסשן צילומים קצרצר בבית הוריה הם הגיעו לצילומים מקדימים בטרמינל.
הערב ירד והאורחים החלו להגיע.עדי ומור נשארו בקבלת פנים וקיבלו את האורחים. עדי חושבת שזה הדבר הנכון שמאפשר למצות כל רגע בחתונה ולהתייחס לכל האורחים שהגיעו, בעיקר המבוגרים שלרוב אחרי החופה חותכים הביתה.
שעת החופה הגיעה והם צעדו לעברה לרקע השיר "אהבה ממבט ראשון" בביצוע של אריק אינשטיין.
הסיפור של עדי ומור הוא הוכחה לכך שהאהבה יכולה להימצא גם במקומות הכי בלתי צפויים. בין פגישות ומיילים, אפשר למצוא את מי שיחלוק איתכם את החיים. כל מה שצריך הוא לפתוח את הלב ולתת לאהבה להיכנס.
מזל טוב אהובים,
משפחת הטרמינל
סטילס ווידאו – יור סטורי
עיצוב – מינט דיזיין
בר – מיקסולוג'י טים
די.ג'יי – איב חכמון / אטיסוטו
שיער – נסאל מרום
איפור – אופק לוי
שמלה – מעיין שני סימון
Give Away – הדבש של עידו