סיפור האהבה של שיר ורז כמעט והתפספס אלמלא סדנה שהתקיימה במהלך הלימודים, כאשר רז הייתה בשנה הראשונה ושיר בשנה הרביעית והאחרונה בלימודי התואר לעיצוב תעשייתי. הסדנה נפתחה עבור סטודנטים וסטודנטיות מכל השנים ושתיהן לקחו בה חלק.רז יזמה את הצעד הראשון והזמינה את שיר לדייט. הדייט שתוכנן היה בבית שלה והוא היה סופר מושקע עם המון פחמימות בצורת אוכל איטלקי ומלא אלכוהול משובח… מי תעמוד בזה?? לא מכירות. גם שיר לא, מאז אותו דייט הן יחד.
שיר בת 32 מנתניה, רז אוטוטו 30, מאשדוד, כיום הן מתגוררות בתל אביב.
כשחגגו שנתיים יחד הן נסעו למדריד. באחד הערבים, במסעדה סופר פיין, רז שלפה טבעת. שיר מאוד הופתעה כי בשיחות ביניהן הן חזרו ואמרו שהצעות נישואים בחו"ל הן הכי צפויות ולא מפתיעות. למעשה, הייתה הסכמה שבשתיקה שבחו"ל זה לא קורה.
אין זה סוד שהמתכון הבטוח להפתעה מוצלחת הוא כשאת הכי לא מצפה והטבעת נשלפה במדריד. כששיר ראתה את הטבעת היא לא האמינה וקראה "מה את עושה עם הטבעת שלי?" כי את אותה הטבעת בדיוק היא קנתה בעצמה כדי להציע לרז ברגע המתאים (ולא בחו"ל).
מאושרות ומוקפות במשפחה מפרגנת, תומכת ואוהבת הן חזרו לארץ והחלו לחפש אולם או גן אירועים במרכז. את ההמלצה על הטרמינל הן קיבלו מהתאומה של שיר שהתחתנה שנה קודם ובמסגרת חיפושיה אחרי אולם הגיעה גם לטרמינל וידעה שזה יכול להיות המקום שהן מחפשות.
כשהן הגיעו לפגישה שתיהן הרגישו שזו אכן התאמה מדוייקת, כמו כפפה ליד.
כמעצבות תעשייתיות הדבר הראשון שהן אהבו במקום היה הסיפור ההיסטורי של הטרמינל. את העובדה שהמבנה היה בעבר מפעל טקסטיל וכשמתהלכים בו, אפשר ממש לדמיין את שורת הפועלות התופרות ואת רעשי המכונות המתקתקות. הן זיהו וידעו להעריך את עבודת השימור המרשימה, את עבודת השימור הקפדנית והאווירה האורבנית תעשייתית שהמקום משדר.
תמונה ממפעל ורדינון הישן שעל חורבותיו הוקם הטרמינל
המוטיב של ישן חדש חוזר לאורך כל הדרך בחתונה שלהן. גם במקום ההתארגנות שבחרו, כל אחת בדירה משלה בבניין דירות ישן במרכז תל אביב שעבר שימור ושיקום והיה לתפאורה משלימה מדהימה לסיפור החתונה. בכל הקשור לעיצוב הן הובילו את הקו בשיתוף פעולה מלא והרמוני יחד עם שלי, מנהלת מותג מינט דיזיין. הן ביקשו שהעיצוב ישרת את האווירה שביקשו ליצור כשהמסר – ברוכים הבאים, תרגישו בבית. שלנו.
חודשים לפני החתונה הן קנו אקססוריז בצבעי הגאווה עדשים צבעוניים, דגלונים, סוכריות גומי בצבעים הנכונים, קטפסאות גפרורים ועוד.
מעבר לעיצוב, התחושה הביתית, שביקשו ליצור הייתה ניכרת גם בזכות הבחירה באחיות שלהן להנחיית טקס החופה. כידוע, ולצערנו, חתונות גאות אינן מוכרות באופן רשמי וחוקי בישראל ובכל זאת היה להן חשוב להכניס אלמנטים יהודיים והן קיימו את מנהג ה"ווארט". טקס דתי שנפוץ בעיקר במגזר הדתי, חרדי ובו שוברים צלחת עם שמות בני הזוג כסמל לנישואים.
אחרי הנחייה מרגשת, מחבקת, אינטימית ומצחיקה של הטקס, צלחת נשברה והיא הייתה האות לפתיחת חגיגות החתונה.
ערב שכולו גאווה ואהבה גדולה.
מזל טוב שיר ורז
צלמים וידאו וסטילס – יוניק פוטוגרפי
עיצוב – מינט דיזיין
בר – מיקסולוג'י טים
די.ג'יי – אופק גלר/ פיינל דראם
להקה – רטרו בנד
שמלות כלה – ברטה
צוות ביוטי – נחמן פילוס, רן קריסי, נועה גביש
צילום פולארויד – פולה
מקום התארגנות – The Levee fine stays