יש כמה אנשים שיזכרו את תקופת הקורונה כתקופה קסומה ומרגשת, אולי אפילו התקופה הכי יפה בחיים, אוראל ועמית למשל, הזוג המהמם שלנו שנפגשו לראשונה בשיא הקורונה, ימי הסגר השני. העולם בכאוס של סגרים, בידודים וחוסר וודאות והם? אצלהם האהבה פרחה.אוראל בת 25 ועמית בן 27, הייטקיסטים ובעלים גאים של כלבה בשם פפה שאימצו סמוך לאירוסים.את ההכרות ביניהם הם חבים לפייסבוק ובעיקר לאוראל האמיצה שנתקלה בתגובה אקראית של עמית לפוסט כלשהו ואהבה את מה שכתב ואז נכנסה לפרופיל שלו וחשבה לעצמה שמדובר בבחור חתיך ולראשונה בחייה ובניגוד גמור לאופיה היא שלחה לו הצעת חברות. הוא אישר, פה לייק, שם לייק אבל זהו. לא קרה כלום. ערב אחד, לגמרי במפתיע, הוא שלח לה – "ספונטנית?", היא הגיבה בהפתעה ואפילו חששה מעט שמא מדובר בפרופיל מזוייף. אחרי שווידאה שלא, שמאחורי הפרופיל עומד בחור אמיתי היא זרמה איתו.וככה, בשיא הקורונה, כשהכל סגור הם קבעו להפגש. מטבע הדברים האפשרויות לא היו רבות והם בילו בנמל תל אביב. אוראל מספרת שכמה דקות אחרי שנפגשו היה ברור שיש פה משהו אחר.חצי שנה אחרי אותו דייט הם כבר עברו לגור יחד והדרך לחתונה הייתה ברורה.עמית רצה להפתיע אותה ולהציע כמו שהיא חולמת, בעזרת שאלות גישוש ששאל הוא הבין שהיא הייתה שמחה לקבל הצעה בחו"ל, הכרטיסים ללונדון הוזמנו אבל יום אחרי שהוא קנה טבעת הוא לא היה מסוגל להתאפק עד לטיסה המתוכננת, מאחר ומדובר בנסיך הוא קפץ לבית הוריה לבקש את ידה מההורים וכשהם נתנו את ברכתם הוא החליט שהוא לא מחכה עד לטיסה. למחרת הם יצאו להליכה שגרתית בשעת בוקר מוקדמת בשדות של כפר סירקין, שם התגוררו, ואז, בזריחה, במקום ששניהם אוהבים ולגמרי בהפתעה הוא כרע ברך והטבעת נשלפה וזה היה רגע רומנטי, אינטימי וקסום במיוחד.
מיד אחרי ההצעה אוראל ועמית פנו למלאכת חיפוש אולם או גן אירועים באזור המרכז. היא רצתה אולם, הוא התעקש על גן אירועים. כילידת פתח תקווה היא הכירה היטב את הבאר של סבא וידעה שהמקום נסגר. כשהטרמינל רק נפתח היא הייתה אורחת וזכרה מאוד לטובה את המקום, האוכל והאירוע אבל הם לא באו לבדוק את המקום כי עמית התעקש על גן אירועים.אחרי קרוב לעשרים גני אירועים שראו הם לא מצאו מקום ששניהם אוהבים והכריזו על הפסקה כדי להטען באנרגיות מחודשות לקראת סבב חיפושים נוסף.בזמן שהכריזו על הפסקת החיפושים היה זה אבא של אוראל שהציע לה ללכת לבדוק את הטרמינל. היא זרמה עם הרעיון אבל לא הטריחה את עמית כי תיארה לעצמה שזה יהיה עוד אולם שייפסל.אוראל ואבא שלה קפצו בספונטניות לטרמינל, הם פגשו את הצוות ועשו סיבוב הכרות עם האולם וכשהיא יצאה היא אמרה לעצמה שלא משנה מה – זה האולם! היא הייתה בטוחה כי למרות שעמית מתעקש על גן אירועים, ברגע שהוא יגיע לטרמינל גם הוא לא ירצה להתחתן בשום מקום אחר.היא קבעה פגישה נוספת כבר באותו הערב והפעם עם עמית. הם הגיעו, עמית אהב את הטרמינל ובעיקר את העובדה שרחבת קבלת הפנים עם המזרקה והירוק עונה על הצורך שלו בגן אירועים והם קבעו פגישה נוספת עבור שבוע עם המשפחות כדי לסגור חוזה.מרגע הפגישה ועד לחתונה היו להם עשרה חודשים. אוראל מעידה שלאורך כל הדרך שניהם הרגישו שיש על מי לסמוך והם יכולים לשחרר בידיעה שכשיגיע הרגע להחליט על עיצוב, תפריט וכל היתר, יש צוות מקצועי בטרמינל שיודע לנווט אותם ולהפוך את היום הזה למאושר וכיפי.בכל הקשור לעיצוב היה להם קו מאוד ברור, הם ביקשו עיצוב על זמני, נצחי כזה שגם אם יסתכלו בעוד עשור על התמונות הם יאהבו אותן ולא יגידו לעצמם – מה חשבנו לעצמנו? הם הלכו על עיצוב עם טאצ' וינטאג' וזה בא לידי ביטוי בגוונים החומים, במצלמות הפולורואיד ואפילו בשמלה החלקה שבחרה ובחליפה השחורה הקלאסית של עמית.אחרי ימים שטופי שמש התחזיות דיברו על גשם וקור ביום החתונה. אוראל שחלמה על חופה בחוץ וראתה בדמיונה את האורחים מסתובבים ברחבת קבלת הפנים חששה מאוד. הם התעוררו ליום אפרפר ומעט גשום אבל למזלם ככל שנקפו השעות השמיים התבהרו, השמש יצאה ואפשר היה לקיים את החופה כמו שחלמו, בחוץ. את שעות ההתארגנות שלפני החתונה היא בילתה בביתם. אוראל דאגה מבעוד מועד לעצב את הבית ברוח החתונה ובדיעבד היא חושבת שלהתארגן בבית שנמצא סמוך לטרמינל היה הרעיון הכי חכם, הכי מרגיע והכי נכון. עמית התארגן בבית הוריו שנמצא לא רחוק וגם פה הייתה מחשבה מקדימה. הוריו גרים במתחם יפהפה שנבחר על ידם להיות לוקיישן ראשון לצילומים, הלוקיישן השני היה כמובן הטרמינל.אוראל ועמית מסכמים ואומרים שהחתונה שלהם לגמרי ענתה על הציפיות שלהם והרבה מעבר. זו הייתה חגיגת אהבה שהיו שותפים לה גם המשפחות של השניים והחברים הטובים. בוקר אחרי החתונה נפגשו כולם לארוחת בוקר משותפת וכולם הסכימו שמדובר באירוע של פעם בחיים, וטוב היה להשקיע בדברים החשובים, בראש ובראשונה אולם. כשהמקום שמתחתנים בו איכותי לדבריה, כל מה שמוסיפים זה כבר בונוס.מזל טוב אהובים!
תודה על הבחירה בנו,
שמחנו להיות חלק מהיום המרגש שלכם,
משפחת הטרמינל
צלם – יור סטורי
עיצוב – מינט דיזיין
שף – ליאור עוזרי
בר – מיקסולוג'י טים
די.ג'י – סן אטיאס / אלפא מיוזיק
שמלה – דוד חצבני
שיער – שקד אזר
איפור – חן שלי