סיפור האהבה שלהם הוא די טרי, התחיל בקורונה. בסגר הראשון נוי החליטה שהיא פוסלת את כל הבחורים הרווקים החילוניים שפונים אליה ותתן הזדמנות אך ורק לבחור רציני ושומר שבת כמוה.
היא פתחה את האפליקציה וראתה הודעה מבחור חמוד שאמר שלום והוסיף שהוא ראה את התמונה שלה ויש לו תחושה שיש פה סיכוי למשהו ארוך. נוי הסתקרנה וחיפשה רמזים לכך שהבחור דתי. היא לא מצאה ונאמנה לעצמה ולהחלטות שלה היא עברה הלאה.
הבחור, רועי, לא וויתר ופנה שוב. הם קשקשו קצת באפליקציה ועברו להתקשקש עוד קצת באינסטגרם. וכשרועי רצה להפגש נוי התחמקה. אלו היו ימי תחילת הקורונה, כשלא ידעו הרבה על המחלה והיא הייתה מאיימת. רועי לא וויתר והציע רעיון מקורי – דייט במכוניות, כל אחד במכונית שלו, בלי לצאת מהמכונית.
נוי השתכנעה והגיעה לדייט, לא לפני שהצטיידה בשילוש הקדוש לאותה תקופה – כפפות, מסיכה ואלכוג'ל. הם קבעו מקום מפגש וחנו במקביל. כששתי המכוניות מקבילות הם פתחו חלון ודיברו אבל לא יצאו מהרכב. נוי חשבה לעצמה שאם הוא שורד את הדייט המוזר הזה ואת המגבלות שהיא הטילה יש באמת מצב שיהיה פה משהו רציני וארוך.
מאז אותו דייט קורוני מיוחד הם יחד ואחרי שנה וחודש הגיעה הצעת הנישואים.
נוי קיוותה שרועי יציע לה כשהם חוגגים שנה אבל לרועי היו תוכניות משלו. כדי לשמור על אלמנט ההפתעה הוא שם את הדברים על השולחן ואמר לה שהוא יודע שהיא מצפה להצעה אבל הוא מעדיף לחכות קצת כי הוא עדיין סטודנט ואין מה למהר.. היא התבאסה קצת אבל חשבה לעצמה שיש משהו במה שהוא אומר.
מה שהיא לא ידעה הוא שיש כבר תכנון להצעה שרק מחכה לטיימינג הנכון. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד, כשרצה להציע בדיוק התחיל מבצע שומר החומות. לשניהם משפחה גדולה באשדוד ואשקלון המופגזות והתקופה הזו הייתה מלחיצה עבורם. ברגע שהעניינים המדיניים התחילו להרגע, רועי התעקש שיצאו לדייט. הוא אסף אותה בלי לפרט יותר מדי והם נסעו לאפולוניה. מצוייד בגיטרה ובסושי שהזכיר לה את הדייט השלישי שאגב, רק בו הסכימה לצאת מהאוטו. זה היה רומנטי ומושלם אבל שעתיים לתוך הדייט ולא קרה דבר אז נוי חשבה שזה פשוט דייט קצת יותר מושקע.
ברגע מסויים רועי התחיל לנגן שיר ששניהם אוהבים של מארון 5 וביקש ממנה לצלם. היא הסתובבה כדי לכוון את המצלמה וכשחזרה אליו היא ראתה שהוא כורע ברך. זה היה רגע שהיא כל כך חיכתה לו והוא היה קסום ומלא בהתרגשות ואהבה.
למחרת, הגיעו בשורות טובות נוספות והוכרזה הפסקת אש מה שאיפשר להם לנסוע למשפחות שלהם באשדוד ובאשקלון ולהתרגש איתם עם החתונה המתקרבת.
אל הטרמינל הם הגיעו אחרי שכבר היה להם תאריך ואולם אחר. רועי לא אהב את ההתנהלות מול האולם שבחרו והחלו לנקר בו ספקות. לנוי היה חשוב שהוא יהיה שלם עם הבחירה. הם השאירו את האופציה באולם הנבחר אבל יצאו לסיבוב חיפושים נוסף רק כדי להיות בטוחים בבחירה.
היו להם שני תנאים כדי לבטל את החתונה באולם שסגרו כבר – תנאי ראשון ששניהם יהיו שלמים במאה אחוז עם האולם החדש ותנאי שני שהחתונה לא תזוז לתאריך שונה.
הם שיתפו את המשפחות שלהם בלבטים ואמא שלה סיפרה שחברה טובה המליצה בחום על הטרמינל שבפתח תקווה.
נוי מספרת שאחרי ששבת שלמה אמא שלה חפרה לה על הטרמינל היא הסכימה לבדוק רק כדי שתרד ממנה. הם קבעו פגישה ונכנסו לטרמינל ונוי מתארת את זה כך- "נכנסנו לטרמינל והתעלפנו. הכל היה בדיוק לטעמנו. האווירה, העיצוב, המוזיקה במשרד, ריח הנרות..". הם זוכרים את הפגישה כאילו התקיימה אתמול. כבר בסיבוב הראשון כשהראו להם את מתחמי הטרמינל השונים הם הסתכלו אחד לשנייה בעיניים והבינו שזהו, הם מצאו מקום חדש לחתונה.
נוי ורועי יצאו מהטרמינל לדרך חדשה אל החתונה ובתקווה שהיא תהיה טובה יותר. הם קיבלו מייל שמסביר להם צעד אחרי צעד את לוחות הזמנים ואת אנשי הקשר ורק מהמייל נוי הרגישה שהם בידיים טובות ומקצועיות.
כשהגיעו לשלב העיצוב הם עבדו מול שלי, מנהלת מינט דיזיין, מותג העיצוב של הטרמינל. הם מספרים על סיפור אהבה ביניהם ועל דינמיקה מעולה שהולידה עיצוב עוצר נשימה. הם נתנו לה תקציב מוגדר ובתוך התקציב שלי ידעה לנווט ולסדר ככה שיענה בדיוק על החלומות שלהם מבלי לוותר על דבר ומבלי חריגות בתקציב.
מכיוון שהיו להם 600 אורחים הם רצו להביא מנהל חיצוני. בטרמינל ייעצו להם לחסוך את הכסף הזה ולהעזר בצוות הטרמינל ובמנהל האירוע איתי. רמת האמון שנוצרה הייתה כל כך גבוהה שהם סמכו על הדברים ונעזרו באיתי שזוכה מהם לשבחים אדירים על תקתוק האירוע ושליטה בכל פרט וביד רמה.
בהתרגשות גדולה יום החתונה הגיע, את הצילומים המקדימים הם ערכו בטרמינל ובפארק האקולוגי בהוד השרון.
שיא הערב הגיע כשהם צעדו לחופה. רועי צעד ראשון לרקע השיר "עכשיו הלב הפתוח" – בניה ברבי ואז נשמע השיר "שמש" בביצוע דורין הירבי – "ואז אני אהיה כמו שמש לעולם" וזה בהחלט היה רגע ששניהם היו שמש לכל האורחים הרבים שעטפו אותם בערב הזה
מזל טוב אהובים,
משפחת הטרמינל
צלם – לירון בוזגלו, PACANA
עיצוב – מינט דיזיין
שף – ליאור עוזרי
בר – מיקסולוג'י טים
וידאו – אלכס מלינסקי
מגנטים – שי, שוקו מגנטים
צלם פולואריד – הצלמן
סקסופון – חיה פרוסט, אטיסוטו
די.ג'י – אריק כהן
שיער – אדיר מרגי
איפור – ענבל איתן
שמלות – סימיג'אן