כששאלנו את שירה ונועם איך הם הגיעו לטרמינל, הם ענו "לגמרי במקרה..". הטרמינל היה חדש יחסית, הם נכנסו לגוגל וחיפשו את הבאר של סבא, הם גילו שהבאר נסגר והאתר הפנה אותם למקום החדש של קבוצת הבאר של סבא – הטרמינל.
הם התקשרו, ענתה להם מנהלת המשרד שלנו ושירה הוקסמה ממנה, היא ביררה על תאריכים אופציונליים, אופיר מנהלת המשרד ענתה לה שהכל תפוס אבל שירה אמרה לעצמה ולנועם שהיא נשמעת כל כך חמודה שלא משנה מה, הם חייבים לבדוק את המקום.. כנראה שלפעמים קלישאות נכונות ושום דבר לא מקרי.
קצת אחרי השיחה הם הגיעו לפגישה, כמי שלא מכירים ולא שמעו על המקום, הציפיות לא היו גבוהות ולכן זה מפתיע כשכבר בכניסה הבינו שניהם שהחיפושים הסתיימו והם מצאו את האולם להתחתן בו.
רגע לפני שאנחנו צוללים לחתונה מלאת הסטייל של השניים נכיר אותם.
שירה ונועם בני 27, גרים בתל אביב, נועם עובד בבנק ושירה בימים אלו שוקדת על מבחני הלשכה בדרכה להיות עו"ד.
הם הכירו לפני 6 שנים בזכות דקל, חברה של שירה מהצבא. לדקל הייתה תחושה שנועם, חבר ילדות של בן זוגה דאז הוא מאצ' מושלם עבור שירה והיא הייתה נחושה להכיר ביניהם, באחד המפגשים של כל החבורה היא הזמינה את שירה להצטרף.
דקל צדקה, הקליק ביניהם היה מיידי ומאז אותו מפגש הם צמודים צמודים.
הצעת הנישואים הגיעה בהפתעה בחופשה רומנטית בפראג שתוכננה במיוחד ליום ההולדת 25 של שירה.
בשדה התעופה הוצע להם לשלוח, ללא עלות נוספת, את המזוודות הקטנות לבטן המטוס. שירה שמחה על ההצעה, נועם פחות. היא לא ממש הבינה אבל גם לא חשדה בכלום, מה ששירה לא ידעה זה שהטבעת נמצאת במזוודה הקטנה ונועם חשש לשלוח אותה למטוס. שירה התעקשה לשלוח את המזוודות, נועם התעקש יותר והם אפילו קצת התווכחו על זה. בסוף שירה וויתרה והטבעת ניצלה.
כשהגיעו למלון ואחרי צ'ק אין, הם התמקמו בחדר ויצאו לטייל. בזמן שטיילו, אודי, אחיה של שירה, שהיה בסוד העניינים גייס את צוות המלון והם קישטו את החדר שלהם להצעה שתגיע כמה שעות אחרי.
כשניתן האות והכל היה מוכן הם חזרו לחדר, כשהדלת נפתחה שירה כבר הבינה, נועם כרע ברך, היא השיבה כן והם חזרו ארצה מאורסים.
לפגישה בטרמינל הם הגיעו בדצמבר שלפני הקורונה. החתונה נקבעה ליולי וכשהגיעה הקורונה לארץ ועולם האירועים נסגר הם הבינו שהחתונה תדחה. היו להם יותר מ 500 אורחים והם חלמו על חתונה גדולה ולא רצו להתפשר. בנקודה זו הם מבקשים לציין את התנהלות הטרמינל בתקופה הלחוצה הזו. אנשי הטרמינל היו קשובים ואמפטיים, עטפו אותם גילו גמישות ונדיבות והציעו כל חלופה אפשרית כשבראש מעיניהם טובת החתונה.
לאחר התייעצות נדחתה החתונה לחודש מאי. לאורך התקופה הם המשיכו בתוכניות, בחרו שמלה, חליפה, עיצוב, תפריט וספקים אחרים.
בפגישות עיצוב עם שלי, מנהלת מותג מינט דיזיין, שירה דמיינה משהו מסויים אבל התקשתה לראות את התמונה המלאה. שלי מצידה הבינה בדיוק מה שירה מבקשת ועזרה לה כששלחה דוגמאות שימחישו את התמונה הגדולה, בנוסף, כשעולם האירועים נפתח מחדש שלי הזמינה את שירה לצפות בעיצוב חתונה אמיתי כדי לקבל השראה ולהיות בטוחה. שירה מספרת שהחיבור עם שלי היה מדהים.
בתקופת הקורונה הטרמינל עבר ממטבח קייטרינג חיצוני למטבח שף מקומי בהובלת השף ליאור עוזרי. שירה ונועם קצת הסתייגו מהמעבר ולא היו בטוחים, אך בזכות ההכרות הארוכה עם הטרמינל וההתנהלות האמינה שגילו לאורך הדרך, הם סמכו על ההחלטה ואכן כל החששות התפוגגו בערב הטעימות שהיה סופר מוצלח.
הם מבקשים להדגיש את היתרון הגדול של שף באולם. השף זמין, נגיש ויש לו יכולת לשנות מנות, להוסיף, לשדרג ולמצוא פתרונות ואלטרנטיבות מיוחדות בהתאם לבקשות שעולות מכיוון הזוג. הם מעידים שהאורחים לא הפסיקו לשבח את האוכל, לפרגן על השפע והמגוון וציינו גם את היצירתיות והאסתטיות שבהגשה. עוד היא מוסיפה שמעולם, לא היא ולא נועם או האורחים שלהם נתקלו במגוון כל כך רחב של קינוחי פרווה מעולים, טעימים ויצירתיים.
לקראת חודש מאי, אנשים החלו להתחסן אך המגבלות לא הוסרו במלואן. הם החליטו לדחות שוב בפעם השנייה אך הפעם רק בכמה חודשים, החתונה נקבעה לחודש אוגוסט. לאור המצב הרגיש והשינויים התכופים הטרמינל גילו הבנה למצב ולא ביקשו מהשניים להתחייב כנדרש למספר אורחים מסויים אלא רק בסמוך לאירוע מה שהוריד משניהם לחץ אדיר ואפשר להם להתרכז בחלקים המהנים שבחתונה.
יום החתונה הגיע. את הצילומים המקדימים הם ערכו בבאר של סבא ובטרמינל.
ערב החתונה עבר במהירות שיא והם היו מרוגשים ונהנו בטירוף. העיצוב היה בדיוק כמו שחלמו, למרות שיא במספר חולי הקורונה באותה תקופה, כל האורחים הגיעו ונראה היה שכשהם צעדו יפים ומוארים לחופה לצלילי השיר "אהבה ממבט ראשון" כל ההמתנה הארוכה ומורטת העצבים לרגע הזה נעלמה כלא הייתה.
ממש בימים אלה, כמה חודשים אחרי החתונה ומיד אחרי ששירה תעבור (בהצלחה!) את מבחני הלשכה, שירה ונועם מתכוננים לקראת ירח הדבש, היעד הנבחר הוא ניו יורק, מקסיקו והרפובליקה הדומיניקנית.
לסיום, אחרי הדרך הארוכה שעברנו יחד איתם ביקשנו לשמוע אם יש להם טיפים ועצות לזוגות הבאים –
כדאי למקד את הצילומים בטרמינל. התמונות הכי יפות באלבום צולמו שם וזה מאפשר להגיע ברוגע ובזמן.
לבחור ספקים שאפשר לסמוך עליהם, שעובדים מהלב והנשמה
לבחור בטרמינל (-:
ובכן, אנחנו חותמים בעצמנו על כל העצות האלו..
מזל טוב אהובים,
תודה על הבחירה בנו,
אוהבים המון,
משפחת הטרמינל
צלם – עידן מרציאנו
עיצוב – מינט דיזיין
שף – ליאור עוזרי
בר – מיקסולוג'י טים
די.ג'י – בן ביבס, פינאל דראם
שמלה – אלון לבנה
מאפרת – ענבל מרגלית
שיער – שקד אזר
חליפה – ארגו
מגנטים – לירן קרפ